Berakhoth
Daf 7b
הלכה: כֵּנִי מַתְנִיתָא בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. 7b וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ מִן הַסָּמוּךְ לוֹ. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִיכָּר בֵּין הַצְּבוּעִין.
Traduction
On a enseigné avec raison qu’il faut pouvoir distinguer les fils bleus des fils blancs des tsitsit (franges). Quel est le motif des rabbins? Il est dit: vous LE verrez (Nb 15, 39); vous LE reconnaîtrez seul entre les fils voisins (blancs). Quel est le motif de R. Eliézer? Il faut, dit-il, pouvoir le distinguer au milieu d’autres couleurs (ou le fil bleu du vert).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא. כן צריך לפרש בין תכלת שבה שבציצית ללבן שבה כדמפרש ואזיל דמ''ט דרבנן דכתיב וראיתם אותו מן הסמוך לו משובחין בציצית בין תכלת ללבן הסמוך לו לראותו אז הוא עונת ק''ש:
כדי שיהא ניכר בין הצבועין. ר''א דריש וראיתם אותו דקאי על תכלת דלעיל מיניה ומשיכיר תכלת בין שאר הצבועין הקרובים לגוון תכלת:
תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. מַגִּיד שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם. וְהַיָּם דּוֹמֶה לַעֲשָׂבִים. וְעֲשָׂבִים דּוֹמִין לָרָקִיעַ. וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לְסַפִּיר דִּכְתִיב וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה עַל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא.
Traduction
On a enseigné au nom de R. Meir; il n’est pas écrit, vous LA verrez, mais vous LE verrez (64)''Cf. B., Sota f. 17; Sifri, section Schlah ((Nb 15, 38); Rabba sur (Nb ch. 4).''; cela indique que celui qui accomplit le devoir des tsitsit (franges) regarde pour ainsi dire le Tout-puissant. Or, le bleu ciel ressemble à la mer, celle-ci aux herbes, ces dernières au ciel, lequel a la ressemblance du saphir, que l’on compare au trône de la gloire. En effet, il est écrit (Ez 1, 26): Voici qu’au ciel domine la tête du chérubin, il y comme la pierre du Saphir, une apparence de la forme du Trône
Pnei Moshe non traduit
וראיתם אותה אין כתיב כאן. דהוה משמע דקאי על אותה מצוה:
אֲחֵרִים אוֹמְרִים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. רַב חִסְדָּא אָמַר כַּהֲדָא דַאֲחֵרִים. מַה אֲנָן קַיָּמִין אִם בְּרָגִיל אֲפִילוּ רָחוֹק כַּמָּן חַכִּים לֵיהּ. וְאִם בִּשְׁאֵינוֹ רָגִיל אֲפִילוּ קָרוֹב לֵיהּ לָא חַכִּים לֵיהּ. אֶלָּא כַּן אֲנָן קַיָּמִין בְּרָגִיל וּשְׁאֵינוֹ רָגִיל. כְּהַהוּא דְאָזִיל לֵיהּ לְאַכְסַנְיָא וְאָתֵי.
Traduction
. D’autres expliquent ainsi les mots vous le verrez: il faut pouvoir reconnaître son prochain à la distance de quatre coudées. Selon R. Hisda, ce dernier avis prédomine. Quelle en est la conséquence? Car si l’on voit une personne connue, on la distingue même de loin; si elle ne l’est pas, on ne la distingue même pas de près? A quel cas s’applique donc cette observation? A la vue d’une personne peu connue, par exemple, à un hôte, qui vient de temps en temps, selon d’autres encore, on doit pouvoir reconnaître son ami à la distance de 4 coudées.
Pnei Moshe non traduit
אחרים אומרים וראיתם אותו משמע על האדם העומד לנגדו וסתם ראיה ד' אמות הויא וכדמפרש רב חסדא בהדא דאחרים באיזו חבירו מיירי:
אם ברגיל. חבירו הרגיל עמו אפי' רחוק כמה ממנו מכירו בראיה בעלמא ואם בשאינו רגיל שלא ראה אותו אפי' קרוב לו ביותר אינו מכירו ומאי משיכיר דקאמרי:
ואתי לקיצין. לפעמים הוא בא והולך לו באכסניא הזה וזהו רגיל ואינו רגיל:
אִית תְּנָיֵי תַּנִּי בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. הֲוָא בָּעֵי מֵימַר מָן דָּמַר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. וּמָן דָּמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. אֲבָל אָֽמְרוּ מִצְווֹתָהּ עִם הֵנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָּא אָֽמְרִית טַעֲמָא יִרָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ. אָמַר מַר עוּקְבָּא הַוָּתִיקִין הָיוּ מַשְׁכִּימִים וְקוֹרִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ לָהּ תְּפִילָּתָן עִם הֵנֵץ הַחַמָּה.
Traduction
La comparaison entre loup et chien, entre âne et onagre, représente l’avis de celui qui demande la distinction entre le bleu ciel et le vert (c’est plus difficile). L’opinion de celui qui met pour condition qu’on reconnaisse un ami à 4 coudées est conforme à l’avis de celui qui désire qu’on distingue entre le bleu ciel et le blanc (c’est plus facile et suppose moins de clarté). L’on a prescrit de réciter le shema du matin au moment de la projection des rayons; c’est afin de faire suivre la formule de ''délivrance'' par la prière (amida), qu’ainsi l’on dira au jour. R. Zeira dit: j’en vois le motif -indiqué par ces mots, au (Ps 72, 5): ils t’adoreront avec le lever du soleil. Mar Oukba raconte que les gens zélés se levaient à la première heure et disaient le shema puis récitaient les autres prières, de façon à les terminer à l’arrivée des rayons du soleil.
Pnei Moshe non traduit
לערוד. חמור הבר:
הוא בעי מימר. רב חסדא דמפרש לעיל להא דאחרים הוא היה מפרש ג''כ להך פלוגתא דתנאי דפליגי בפלוגתא דר''א ורבנן במתני':
מן מר. מאן דאמר בין זאב לכלב וכו' ס''ל כמאן דאמר בין תכלת לכרתן דצריך שיאור היום ביותר כדי שיכיר בין הצבע הקרוב כמעט לצבע אחר וזהו השיעור בעצמו משיכיר בין זאב לכלב או בין החמור לערוד:
ומאן דאמר כדי שיהא אדם רחוק וכו'. ס''ל כמ''ד בין תכלת ללבן שהוא יותר קודם שבמעט אורה יכול להבחין ביניהם וכן להכיר חבירו הרגיל ואינו רגיל ברחוק ד' אמות:
יראוך עם שמש. מוראך והיינו ק''ש שהם מקבלין עליהם מלכות שמים עם שמש עם הנץ החמה:
היו משכימין. מעט קודם הנץ החמה כדי שיסמכו לה התפילה עם הנץ החמה:
תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחֲרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּמִצְוֹת וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא נִתְיַאֲשׁוּ מִקִּרְיַת שְׁמַע וְקָרִיתִי וְשָׁנִיתִי וְאַחַר כַּךְ הִתְחִילוּ הֵם. וּכְבָר הָֽיְתָה הַחַמָּה עַל רֹאשׁ הֶהָרִים.
Traduction
R. Juda raconte qu’il suivait en route R. Eléazar ben-Azaria et R. aqiba, qui s’occupaient de divers sujets religieux. Lorsque, dit-il, l’instant du shema arriva et que je le récitai, je crus qu’ils l’oubliaient par préoccupation. Je me mis à le réciter de nouveau. Ils ne le commencèrent que lorsque le soleil darda ses rayons au sommet des montagnes.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ק והתם קאמר שהיו עוסקין בצרכי ציבור:
שמא נתייאשו מק''ש. לפי שעסוקין במצות ופטורין מק''ש:
וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. כשקראו הם:
עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְטַפְטֶפֶת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. רִבִּי אִידִי וְרַב הַמְנוּנָא וְרַב אַדָּא בַּר אַחֲוָא בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשׁוֹכֵחַ. רִבִּי חוּנָה אָמַר תְּרֵין אַמּוֹרָאִין חַד אָמַר בְּשׁוֹכֵחַ. מֵגִיב לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְכִי יֵשׁ הֲלָכָה בְשׁוֹכֵחַ. כַּךְ הִיא הֲלָכָה. וְלָמָּה אָֽמְרוּ בְשׁוֹכֵחַ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מְזָרֵז אַצְמוֹ לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ.
Traduction
Lorsque le soleil rayonne''. R. Zabdi fils de R. Jacob bar-Zabdi, au nom de R. Yona, dit qu’il faut attendre que le soleil scintille au sommet des montagnes. Selon R. Juda, jusqu’à la troisième heure (9 heures)''. Cet avis, selon R. Idi, R. Hamnona et R. Ada bar-Aha, au nom de Rav, s’applique comme règle à celui qui a oublié la récitation du shema. R. Houna dit: Cette règle fait l’objet de la discussion de deux amoraïm, dont l’un applique cet avis à celui qui a oublié le shema. Son interlocuteur lui objecta ceci: -Peut-on établir une règle pour celui qui oublie de faire la prière? -Non, l’avis de R. Josué sert de règle, et il doit être tel pour tous. Seulement l’on a aussi parlé de celui qui oublie; c’est pour que chacun ait soin de dire le shema en son temps.
Pnei Moshe non traduit
מטפטפת. מתחלת לזרוח:
הלכה כר' יהושע בשוכח. אם שכח לקרותה בהנץ החמה יכול לקרותה עד ג' שעות כר' יהושע:
מגיב ליה חבריה. השיב לו חבירו וכי שייך לומר הלכה בשוכח ולא היה לך לומר אלא אם שכח קורא כר' יהושע:
כך היא הלכה. אלא אימא כך היא הלכה כר' יהושע ואפי' לכתחילה ולא אמרו בשוכח אלא כדי לזרז אח האדם שיהא קורא בעונתה בהנץ החמה שהיא למצוה מן המובחר:
Berakhoth
Daf 8a
8a תַּמָּן תַּנִּינָן מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא קִרְיַת שְׁמַע דְּבַר תּוֹרָה. תְּפִילָּה אֵינָהּ דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי בָּא קִרְיַת שְׁמַע זְמַנָּהּ קָבוּעַ. תְּפִילָּה אֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּנָה. תְּפִילָּה צְרִיכָה כַוָּנָה. אָמַר רִבִּי מָנִי קַשִּׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּנָה ג' פְּסוּקִין הָרִאשׁוֹנִין צְרִיכִין כַּוָּנָה. מִן גַּו דְּאִינּוּן צִבְחַר מִיכַּוֵּן.
Traduction
On a enseigné ceci (65)Cf. (Shabat 1, 1) bis (f. 3a).: on devra s’interrompre (de l’étude de la loi) pour lire le shema, mais non pour l’amida. R. Aha dit: C’est que le shema est prescrit par le Pentateuque, tandis que l’amida ne l’est pas. R. Aba dit: c’est qu’il y a un temps déterminé pour le shema, non pour l’amida. R. Yossé dit: C’est que le shema ne demande pas une attention soutenue comme l’amida. Rabbi fit une objection à R. Yossé: En admettant, dit-il, que le shema n’exige pas une attention soutenue, du moins les trois premiers versets ne l’exigent-ils pas? -Oui, lui répondit-il; mais, comme ils sont fort courts, on s’y applique (66)Et leur contenu commande l'attention.:
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. פ''ק דשבת מפסיקין לק''ש וכו' ומפרשי הכי אמוראי מ''ט:
תפילה אינה ד''ת. אלא מדרבנן:
קשייתה. הקשיתו לפני ר' יוסי דאפי' תימר דק''ש כולה אינה צריכה כוונה ולפיכך קאמרת דמפסיקין וקורין ואע''פ שטרוד הוא ואינו יכול לכוון מי לא מודית דמיהת ג' פסוקים הראשונים צריכין הן כוונה והרי אינו יכול לכוון:
מן גו דאינון ציבחר. מתוך שהן מועט יכול לכוון דעתו אף שהוא טרוד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source